מהטמה גנדי התבטא שבלי ההומור הוא היה מעדיף להתאבד. להומור חלק מכריע במאבק הבלתי פוסק בשגרה.
יוסף שילוח ז"ל בסרט "ספיחס" בסדרה אסקימו לימון זכורה הסיטואציה כשבנצי, מומו ויודלה מגיעים לטירונות והמפקד שמש מקבל אותם במונולוג הבאה "אתם טירונים ואני המפקד, אתם המשרתים ואני המלך, אתם כוכבים ואני ירח, אתם קוצים ואני שושנה" שנאמר במבטא פרסי.
מאז הוא זוהה בקרב הקהל עם העדה הפרסית למרות שהיה בכלל ממוצע כורדי. המשפט היה כל כך מצחיק, ההגשה הפיזית והקולית של יוסף שילוח הייתה מעולה השאלה האם ניתן לקחת את ההומור לתחום הצבאי והתשובה היא כן!
דביר משאש היא סרן בצה"ל ומשמשת בתפקיד מ"פית מבצעית בגדוד תבור והיא האישה הראשונה. היכולת ליצור אמפטיה כלפיה יכולה להיות דרך המשפט הבאה " לא תבצעו פקודות, מחלת דבר על חשבוני, תבצעו פקודות כלשונן תקבלו משאוושה על חשבונכם."
לא בכל סיטואציה צבאית מול חיילים/ות אפשר להגיד משפט כזה אבל אם היא תבחר להשתמש בו אין ספק שהיא תאיר חלק שהוא אנושי אצלה והומור זאת דרך מעולה להתחיל בפתרון קונפליקט או סכסוך.
כשיש מקרה שבו מתקיים סכסוך או קונפליקט בין חיילים/ות השאלה מתי על המפקד/ת להגיב. קורה שהמפקד מעדיף לא הגיב והדבר נכון כשיש השפעה קטנה על המחלקה, הצוות ועל המנהל.
אבל כאשר ישנו סכסוך שמתחיל להשפיע על הרמה התפקודית פה המפקד צריך לנקוט עמדה וההומור הינו כלי מצוין כדי לריכוך עמדות והפשרת מתח.
החוקרת סנדור בשנת 2012 טענה שגם בעתיד, ההתעניינות העולמית ביהודים תמשיך כל עוד ישמר ההומור המיוחד שלהם.
בשנת 2010 היה מקרה שבו חיילים בחברון צילמו את עצמם לצלילי השיר טיק טוק של קישה. הסרטון זכה למאות אלפי צפיות בזכות זה שהיה מפתיע והיה בו צד הומוריסטי. סטנד אפ פועל באותה צורה. האומן מביא את השקפתו על החיים בצורה מפתיע אל מול הקהל.
האם תמיד צריך להשתמש בהומור? לא. הרחק מישראל פסטיבל המוזיקה "rhythm& vines" נערך אחת לשנה בניו זילנד בימיה האחרונים של השנה. באירוע היה מקרה שתועד בווידאו והפך לוויראלי של הטרדה מינית בוטה כלפי מדלין אנלו קיצמילר והדרך שהיא בחרה להחזיר הייתה להחטיף מכות על פרצופו של המטריד.
לא בכל מצב רגשי הומור יכול להישלף ואולי גם לא תהיה התשובה הנכונה. ככול מפקדים/ות יידעו כן לשלב צחוק והומור בעיתוי המתאים אין ספק שיזכו ליותר אהדה.
סדנת צחוק לסיירת המובחרת ביותר יכולה לגרום לשחרור והנאה כי נולדנו עם היכולת לחייך ולצחוק. זהו צורך טבעי בנפשו של האדם. מצד שני ההומור היידישי שיקף לא פעם ביקורת של היהודים הן כלפי עצמם והן כלפי הסביבה שבה הם היו חיים.
חיילים/ות שיידעו לשלב בהומור ביקורת דרך בדיחות, משחק, שירה, ריקוד יצליחו להתמודד טוב יותר מול האתגרים העומדים לפניהם זהו עוד "כלי נשק" בערסל של העם היהודי!