חברת קריספ "פתרה" את המנכ"ל שלה. העובדים והעובדות מתנהלים ללא מנהל על. ישנם חברות נוספות שהחליטו לבטל את ההיררכיה ולשטח את החברה. זהו טרנד חדש שעדין נמצא בחיתוליו אבל מאוד מעניין לתת לו את החשיבות הנכונה. אין ספק שיש בו לו מעט יתרונות לצד חסרונות.
מבחינת היתרונות נתחיל מהסמן הכלכלי. כאשר אין מנכ"ל ושכבת ניהול החברה יכולה לחסוך מאות אלפי שקלים בשנה ולהעביר אותם לטובת העובדים/ות שיהיו גם יותר מרוצים ויהיה להם גם יותר קשה לעזוב. חשבו כמה כסף יכול להיחסך לארגון פה בישראל.
היתרון השני הוא גמישות ואחריות – העובדים/ות צריכים לשמוע ולדעת את הצרכים והרצונות של הלקוחות. כל שינוי ולו הקטן ביותר מצריך שהם יידעו על כך ויגיבו בהתאם. כיוון שאין מנהל/ת שצריך לשאול מה לעשות כל אחד הופך/ת להיות מנהל/ת. גודל האחריות היא רבה יותר. בלימודי לתואר שני סופר על מקרה שבו אחת מהחברות הגדולות בתחום הסלולאר עמדה בפני בעיה כשמחלקת שירות לקוחות לא עמדה בפניות הלקוחות, הגיע מנהל חדש ומה שהוא עשה השטיח בשלב הראשון את כל המוקד. כולם התחילו לענות לטלפונים והדבר עזר להוריד את כמות שיחות ההמתנה.
היתרון השלישי הוא בשיתוף - כאשר עובדים/ות משתפים אחד את השני גם בידע וגם בניסיון אין ספק שארגון מרוויח בענק כך שהידע לא מצטבר רק אצל מנהל/ת בין היתר כדי לשמר את הכוח.
החיסרון הוא בכך שאין את תחושת "האח הגדול" שמשגיח עליך. אין מנהל שיעלה את המוטיבציה בקרב העובדים/ות ינחה אותם ויגיד להם מה לעשות. כל נושא התגמולים עלול להיות פתוח וגם בהצבעה דמוקרטית יש כאלה שיתנגדו לכך והשאלה כיצד "המרירות שלהם" יכולה לצאת כשהם לא מסכימים עם דעת הרוב. כיצד נקבעת אסטרטגיה של הארגון זה גם שאלה שצריך לחשוב עליה.
לדעתי עדיף חברה שהיא וותיקה להתחיל בתהליך של השטחת הארגון לגמרי מאשר חברה חדשה שעוד לא ייצרה את הניסיון והידע הדרוש. בסופו של דבר ההישגים של החברה לעורך שנים זה המדד האם התופעה הזאת באמת תצליח כך שעוד חברות יאמצו אותה.