אני האמא שחלמתי שתהיה לי והגעתי לעשות תיקון. שמי אושרית אלבז כרמלי נשואה ואמא ל-3 ילדים וכלב, מחברת הספר "הילדה שחיפשה אהבה", עובדת סוציאלית, מאמנת כושר, מרצה על אלימות במשפחה, שחקנית בתיאטרון פלטפורמא שהינו תיאטרון עדות אקטיביסטי שפועל לקידום נשים נפגעות אלימות.
אושרית ספרי קצת על הילדות שלך
נולדתי במושב בעמק. אמא שלי הייתה בת 16 שהתחתנה עם אבי אחרי שנכנסה להריון ומהורי יש לי עוד שתי אחיות גדולות ממני. לפניי הייתה אחות שנפטרה ממוות בעריסה ולכן בלידתי קראו לי אושרית וקיבלתי את התפקיד לשמח משפחה שהייתה בעצב.
גרנו בבית קרקע עם גינה ענקית. הסטטוס הכלכלי השתנה במהלך השנים. היו שנים ברווחה כלכלית ושנים יותר לחוצות. יצאנו לחופשות בארץ, אכלנו במסעדות, המקרר תמיד היה מלא בכל טוב. חגגנו חגים בשפע עם עוד בני משפחה, לעתים רק משפחה מצומצמת. תמיד ציינו ימי הולדת.
מתי גילית שמה שאת עוברת בבית ילדותיך הוא חריג מול חינוך של ילדים אחרים?
למרות שמבחוץ נראינו משפחה רגילה ויפה בבית הייתה אלימות גם בין ההורים וגם כלפינו האחיות בעיקר של אמא. כבר בגיל קטן הבנתי שמשהו לא בסדר בזה שיש עליי סימנים.
האם מישהו ממעגל המשפחתי הרחב יותר ידע על כך. האם השכנים יידעו ושמעו? האם בבית הספר התעניינו? עניתי בשאלה הקודמת?
סיפרתי. סיפרתי למורה, ליועצת, לבני דודים, לחברות, לסבתא שלי עצם השיתוף מאוד עזר לי לא לקבל את המציאות הזאת. בגיל 15 כבר התחלתי לברוח מהבית לעתים קרובות והרווחה כבר הייתה מעורבת. הייתי הולכת לחברות ומקנאה באמהות שלהן. בסתר לבי ייחלתי לאמא כמו שלהן.
ספרי על משהו טוב שכן היה בבית הוריך?
אמא שלי טפלה באחותי עד רגעיה האחרונים כחולת סרטן. והייתה מסורה אליה ולהוריה. אבא שלי היה עוגן בחיי ולמרות שכל מה שהוא עשה זה לפצות אותי במתנות אחרי שאמא הייתה מרביצה ומשפילה, הוא תמיד היה שם בשבילי והיום הוא גר אצלי. היה תמיד אוכל טעים, תבשילים ופינוקים, היו חופשות וטיולים, עודדו אותנו ללימודים. היו לי סבא וסבתא שגרו בשכנות והיו מאוד משמעותיים לי. הייתה לי אחות שאיתה העברתי את כל שנות הילדות בטוב וברע עד שהיא נפטרה מסרטן.
איזה סוגי אלימות עברת?
בילדות עברתי אלימות פיסית ונפשית. בנישואיי הראשונים האלימות הייתה פיסית, נפשית, כלכלית. כמעט נרצחתי ונמלטתי בחודש תשיעי להריוני הראשון עם תלונה במשטרה.
מה הסיבה שהתחתנת בפעם הראשונה ומה הסיבה שדווקא איתו?
כל חיי חלמתי על משפחה משלי. רציתי שיהיה לי בית. הרגשתי שבית ילדותי מפורק ורציתי תיקון. הגרוש התלבש לי על המקום המוכר. מצד אחד משהו באינטואיציה התריע ממנו ומשהו הרגיש שם בנוח, כי זה היה מוכר. את האובססיביות פירשתי כחיזור ואהבה גדולה ומהסנוור התעלמתי מנורות האזהרה. הוא השתלט מהר על כל תחומי חיי, הציע נישואין תוך זמן קצר. הוא היה אסרטיבי וסוחף וחשבתי שהנה הגיע החלום שלי.
האם היה לך את מי לשתף במה שאת עוברת עם בעלך הראשון?
כן.. שיתפתי את אביו ואז את הוריי, חברות שלי ואת המדריך בהכשרה המקצועית בתואר שלי. כל אלו היו עדים אחר כך בתיק נגדו במשטרה ובבית המשפט. יש לי מזל שיש לי פה גדול וקשה לי לשמור דברים בבטן.
מה הייתה נקודת מפנה שהחלטת לסיים את הקשר איתו?
הייתי בהיריון ובחודש החמישי הייתה אלימות קשה כלפי. הרגשתי אחריות עצומה לילד שעמד להיוולד. לא יכולתי לשאת את המחשבה שהוא ייולד אל תוך עולם של אלימות רציתי לתת לו חיים טובים. בחודש התשיעי התקשרתי ל-100 למעשה הוא הציל אותנו מעצם קיומו כי הוא גרם לי להיות לוחמת.
איזה תובנות בנוגע לבחירת בן זוג כמי שחוותה זוגית אלימה את רוצה לשתף שלאחרות מערכת יחסים כזאת לא תקרה?
1.כשמישהו מתקשר אלייך עשרות פעמים ביום ובודק איפה את נמצאת בכל רגע נתון, זו לא אהבה זו שליטה.
2. כשמישהו מנסה להחליט בשבילך מה ללבוש זה דגל אדום.
3. כשמישהו אומר לך להפסיק להגיד שלום לחברים מהעבר זו נורה אדומה.
4. כשהוא פוגע בך ומתנצל לעתים תכופות זו נורה אדומה.
5. כשהוא מצמצם את הקשרים שלך עם הסביבה זו נורה אדומה.
6. אם האינטואיציה שלך מתריעה שמשהו לא תקין תקשיבי לה.
7. אל תחזרי אחרי הסטירה הראשונה כי זה רק יילך ויחמיר.
8. את לא רכוש של אף אחד.
9. אם לא בא לך שייגעו בגוף שלך יש לך את הזכות לומר לא גם אם את נשואה למבקש.
10. את לא אמורה להרגיש רע עם זה.
11. את יכולה להמשיך להיפגש עם חברות ומשפחה גם בלעדיו ואם את לא יכולה לעשות את זה יותר זו נורה אדומה.
12. את לא אשמה בהתנהגות שלו, בהתפרצויות זעם שלו, באלימות שלו, הוא האחראי הבלעדי.
13. את לא צריכה להתבייש באלימות שהופנתה כלפייך הוא צריך להתבייש.
14. תעזבי בעדינות ובליווי כדי שלא תיפגעי במהלך הפרידה. זה הזמן הכי מסוכן בשבילך.
15.מגיע לך הטוב ביותר, לא נולדת לסבול ושום אהבה שנראית לך גדולה כרגע לא שווה את החיים שלך.
איך הייתה היציאה לחופש בפעם השניה בחייך?
בפעם השניה התחיל המסע שלי לגדיעת האלימות בחיי. מסע של ריפוי שנמשך עד עצם היום הזה.
למה את עדין שומרת את שם משפחתיך בנעורים ברשת החברתית ובתעודת זהות?
בנישואיי הראשונים לקחתי רק את שם משפחתו והרגשתי שנעלמתי שהוא השתלט על הזהות שלי עד שבשלב מסויים שכחתי מי אני. בנישואיי השניים השארתי את שם נעוריי ולקחתי גם את השם של בעלי כדי להזכיר לעצמי שאני העבר ההווה והעתיד שלי ושאף אחד לעולם לא ישלוט בשום אספקט בחיי או בזהות שלי יותר.
איזה מסר את מעבירה בהרצאות שלך?
אני קודם כל מעודדת לדבר גם על מה שקשה לדבר בזה שאני מספרת את הסיפור שלי עם החלקים שרוב האנשים נוטים לשמור בסוד. בית הוא לא תמיד מקום בטוח.
אני רוצה לעודד אנשים להיות עירניים ולא לשתוק כשהם שומעים צעקות מבית השכן, רואים הורה סוטר לילד שלו ברחוב, גבר מכה את זוגתו. יש לנו כוח להציל חיים.
חשוב לי להעביר מסר של תקווה. יש חיים אחרי, אפשר לגדוע מעגל אלימות של דורי דורות, אנחנו לא חייבים להיות ההורים שלנו, אפשר לגדל ילדים ולנהל זוגיות ומשפחה ללא אלימות, אפשר להתייחס לעצמנו בכבוד גם אם לא התייחסו אל הגוף שלנו כך בעבר, אפשר לחזור ולהתחבר לגוף שהתנתקנו ממנו בתוך הטראומה. יש אנשים טובים בעולם, יש דברים יפים בעולם והם מגיעים לנו.
מי קהל היעד שלך?
אפשר להתאים את ההרצאה לכל קהל החל מבתי ספר, מעונות לנשים מוכות, אנשי מקצוע טיפוליים וחינוכיים, מסגרות לבריאות הציבור, אנשי חוק, מרכזים להפרעות אכילה, קהל רחב ולאימהות. בסופו של דבר יש פה סיפור שיכול להעצים כל אחד כי זה סיפור בו הרוח מנצחת את התנאים הכי קשים.
מה הנושאים ב-הרצאה על אלימות במשפחה?
אני מתאימה את התכנים בהרצאה בהתאם לקהל החל מ:
1.תקופת החיזור ונורות אזהרה.
2. סוגי אלימות.
3. איך להיפרד נכון.
4. תהליך הגירושין.
5. התמודדות מול מערכת החוק.
6.החיים שאחרי.
7.טיפים להתמודדות עם הפרעות אכילה.
להזמנת הרצאות על אלימות במשפחה ורכישת הספר "הילדה שחיפשה אהבה" אפשר לפנות בנייד - 0502331210