"אישה מוכה חייה עם שני גברים, שתי דמויות שונות במקביל. האחד – שמאוד אוהב, דואג, מפרגן... השני – זה שמופיע מידי פעם ומשליט עליך טרור. ואז המעגל חוזר חלילה – כשהגבר הראשון חוזר ומנסה לכפר על מה שקרה".
אינגה גל מדורסקי – מזרחנית, פעילה חברתית, מרצה בתחום היסטוריה, פוליטיקה ומגדר.
הרצאתה "מחורבן אישי למנהיגות קהילתית: המאבק החברתי באלימות נגד נשים" מרתקת את הקהל כאשר היא משתפת בסיפור חייה האישיים, וכיצד מאישה שברחה מניסיון לרצח צמחה לתפקידים בכירים והשכילה לבנות קהילה מחבקת ומובילה. המסר של אינגה: "כדי לשנות עולם, קודם יש צורך "להבריא מנטלית" בעצמך, ומשם להעביר את הידע והעוצמה לנשים נוספות".
מהם התנאים המקדימים לאלימות במשפחה מבחינה היסטורית?
לאורך ההיסטוריה התקיימו התניות פוליטיות שונות ממוסדות שמנציחות נשים כאזרחיות סוג ב'. גם היום חלק מהתופעות לא חלפו מן העולם. למשל, החוקרת מנאר חסן גרסה מושג חדש במחקר, "הפוליטיקה של כבוד", כאשר תיארה את מערכת היחסים בין הממסד הישראלי לפטריארכיה הערבית בהקשר לנשים. נשים ערביות שבורחות מביתן מחשש לחייהן כאשר מוכרחות להתחתן עם מי שנבחר עבורן או מאוימות כי ניראו עם ידיד בבית קפה או לבשו בגד "לא ראוי" , מוחזרות לביתן בתיווך של השיח'ים, בידיעה ברורה שהולכות להירצח.
בתקופת המנדט הבריטי בעיראק המתהווה בשנים הראשונות של המאה ה-20, המערכת המשפטית של המדינה החדשה הופרדה לאחת שמבוססת על המשפט האירופי ושירתה את האוכלוסיה העירונית, ועוד אחת נוספת, נפרדת, שהתבססה על החוק השבטי (ערף) והיתה אמורה לתת מענה לאוכלוסיה השבטית.
דמיינו לעצמכם: מערכת משפט נפרדת לגמרי באותה המדינה, לפיה נשים אולצו להתחתן, הועברו לשבט אחר ככופר במסגרת בוררות או שילמו בחייהן על מעשיהם של הגברים בשבט שלהן.
לאורך ההיסטוריה שימור סטטוס קוו, יכולת לשלוט בחברה במינימום השקעה בעזרתם של הפטריארכים התבררו כחשובים יותר מחיי נשים. זה בטח לא מתייחס רק לאזורנו.
מדוע לדעתך "החינוך הסובייטי" נתפס כמערכת שבנויה על נוקשות, הפגנת כוח ואף אלימות בתוך המשפחה?
הייתי מפרידה בין הנחות היסוד על החינוך הרוסי בתקופות כאלה ואחרות לבין המציאות. כן חשוב להגיד, שההתגלגלות ההיסטורית והתובנות על איך כל אחד היה אמור להתנהג במשפחתו, התחילו עוד במאה ה-16 בחסות הכנסייה שפרסמה את "השולחן הערוך" ברוסיה העתיקה, "דומו סטרוי" (איך לבנות בית). מדובר במן תקנון, הכולל הוראות של ממש: איך אתה כגבר צריך להתנהג עם האישה, עם הילדים, באילו מקרים ובאילו מקומות בגוף צריך לתת מכות לאישה ולילדים.
מאות שנים אחר כך, עם המהפכה הבולשוויקית הוגדרו ערכים חברתיים מאוד ספציפיים: הפרסונה לא חשובה בפני עצמה ולא טמון בה ערך אלא ככלי שמשרת את הקולקטיב. כל המשאבים - הכלכליים והחברתיים, הנפשיים והאישיים - כולם גויסו לטובת קולקטיב.. קשה לך עם בעלך? תתמודדי! ישנם אינטרסים הרבה יותר גדולים וחשובים מההתרגשויות האישיות שלך, צריך לשמור על הקולקטיב מבפנים ומול אתגר המערב מבחוץ (ארה"ב).
מעניין איך בהמשך לאירועי המהפכה הבולשוויקית, השתנו התפיסות לגבי האישה בברה"מ?
המהפכה הבולשוויקית הציבה את הנשים כשוות מול שווים. "הבניה התודעתית" שקידמה שוויון מגדרי במובן מסוים. כולם קראו אחד לשני ולשניה "טבריש" (עמית), נשים וגברים התלבשו אותו דבר, עבדו באותן העבודות ונחשבו לחברים שווים של אותו הקולקטיב שכבר הזכרתי.
במלחמת העולם הראשונה והשניה נשים נלחמו בחזית, הן היו טייסות, טנקיסטיות, צלפות.. ישנם רחובות רבים ברחבי מדינות חבר העמים שנקראו על שמן של גיבורות המלחמה ולצד כל אלה, אישה כזאת שחזרה הביתה מהקרב או מעבודתה כמנהלת במפעל ענק של שלושת אלפים עובדים, יכלה לקבל מכות מבעלה על רקע מגדרי! "המערכת" הייתה מגויסת לשוויון מבחוץ אבל המשיכה להנציח את הפערים בין גבר לאישה בתוך המשפחה.
כיצד מתבטא היום המאבק בנושא "אלימות במשפחה" ברוסיה?
אי אפשר לקלוט, אבל זו עובדה: עד היום ברוסיה אין חוק מניעת אלימות במשפחה, וזאת חרף הנתונים הסטטיסטיים המבהילים ברקע: יותר מ-14 אלף נשים בשנה נרצחות מידי בני זוגן ברוסיה. "בדומא" (הפרלמנט הרוסי) יש לא מעט נשים שמתנגדות לחוק כזה בטענה שחקיקה כזו עלולה "לרסק את המבנה החברתי" כיוון שתוביל לתלונות שאו וגירושין אינסופיים. העמדה השמרנית מתבטאת בכך "שהפמיניסטיות המסריחות" רוצות לפרק את המשפחה הרוסית!
הסוגיה הזאת החריפה על רקע המקרים המזעזעים שקרו בשנים האחרונות ברוסיה, כאשר גברים התעללו ורצחו את נשותיהן בדרכים שלא ניתן לדמיין אפילו בסרטי אימה. לדוגמא, המקרה של מרגריטה גרצ'ובה בשנות השלושים לחייה, שרצתה להתגרש מבעלה, נקלחה על ידיו ליער, שם הוא קשר אותה לעץ וחתך לה את זרועות הידיים. לאחר מכן, הוא זרק אותה בכניסה לבית החולים ואמר שעשה זאת כי לא רצה שאי פעם היא תחבק מישהו אחר או תחזיק את ילדיה.
עד היום המשפטים כמו "גבר ואישה רבים זה אומר שתי יונים אוהבים" או "גבר מרביץ הוא גבר אוהב", נפוצים בחברה הרוסית.
האם לדעתך בקהילה הרוסית בארץ אישה שעוברת אלימות במשפחה, יותר קשה לה לצאת מהמעגל הזה ומביתה בגלל המנטליות שהיא מגיעה איתה?
אני מסרבת באופן חד משמעי לחלק את הנשים על-פי עדות במסגרת התופעה הזו או תופעה אחרת כלשהי. כן יש חשיבות גדולה להתבונן על התפיסות החברתיות ועל מהות השפעתן על חיינו במסגרת ההיסטורית, כדי להתמודד ולהפיק לקחים, לבנות מחדש. עם זאת, עלינו להבין שהקושי הנשי בתוך מעגל האלימות אינו מקבל צבע או מעמד כלכלי כזה או אחר, או מדבר בשפה שונה. אלימות היא אלימות היא אלימות. נקודה.
איך את מסבירה שגם נשים חזקות חוות אלימות במשפחה?
זה בדיוק מה שאמרתי בהקשר לעדתיות. גם בהקשר למעמד הסיבות הן אנושיות ולא מעמדיות. הרבה פעמים זה מגיע ממקומות של סגירת מעגל מהילדות, הצורך לעזור למישהו, הצורך באישור לקיומך, להרגיש שאת שווה, שייכת, האמונה "שאת תעזרי לו כי רק את יכולה לעזור לו".
איך אישה יכולה לצאת ממעגל של אלימות במשפחה?
לפני הכל, אני מבקשת מנשים לא לעשות את זה לבד ומול בן הזוג האלים. לא לדברר לו את המהלכים שאת מתכוונת לעשות אם כבר החלטת. נסי לאתר דמות חזקה, דמות שאת סומכת עליה ותסייע לך בשלבים הראשונים של התקופה.
אבל לפני הכל אני שואלת – איך אנחנו לא מגיעות לזה? זו השאלה שאמורה להעסיק את החברה שלנו. יש צורך בבניית מערכת מסודרת וממוסדת של הסברה, הן לבני הנוער והן בהמשך החיים. הנערה לא תצטרך לחפש מישהו שייתן לה ביטחון ותחושת שייכות ויציבות מדומיינת, היא תלמד לפתח את זה בעצמה וממקומות האחרים בחייה המלאים והמאושרים.
הרצאות העשרה מרתקות של אינגה גל מדורסקי:
1."מחורבן אישי למנהיגות קהילתית": המאבק החברתי באלימות נגד נשים.
2."בקולי שלי": הזמרות האקטיביסטיות במזרח התיכון.
3."נשים במלחמה": עיסוק פמיניסטי? על גבורתן של נשים בחזית ובעורף.
4."תנועת נשים במזרח התיכון: למען האישה ולמען האומה" (על צמיחת תנועות נשים במזרח התיכון מתחילת המאה ה-20).
5. "אני האישה מרחוב מוסקובסקיה, 2".
סדנא אנתרופולוגית הסוקרת את הפעילות של ארגוני זכויות נשים ברוסיה ומנתחת מקרי אלימות נגד נשים במשפחה על פני מאה חמישים שנים אחרונות.
6. "סמכות וכריזמה באסלאם הפוליטי": עיצוב דמותו של שיח אחמד יאסין.
7."מזרח ירושלים - עשרה קבין של תסכול".
סקירה היסטורית על יצירת השכונות המזרח ירושלמיות, על סטטוס התושבים הפלסטיניים, על המרחב העירוני בעיניהם ועל היחסים בין העירייה לתושבים במבט אל העתיד.
להזמנת הרצאה מרתקת צרו איתה קשר ב-0547284631
מייל - madorski.inga@gmail.com
לטור של אינגה גל באתר אונלייף:
לעמוד הפייסבוק של אינגה גל: