חוקרים כמו קנט בלנצ'ארד, דון ק' דינקמאייר וג'יימס ג' מורו, ג'ראלד בנסון ואחרים רואים בתהליך החיים של קבוצה (שתהפוך אם הזמן לצוות) רצף המתבסס על מספר שלבים :
.
1.שלב הציפיות המוקדמות – לכל עובד/ת ציפיות שונות ומערכת של סטריאוטיפים שאיתם הם מגיעים. ישנה סקרנות, ציפיות וחששות הן כלפי הארגון והן כלפי חברי הצוות.
.
2.שלב העימות – נוצר פער בין הציפיות האישיות למה שקורה בפועל, כל אחד/ת מנסה להתמקם ולהשפיע על חברי הקבוצה כלפי נורמות עבודה וההתנהגות אשר מתגבשות. המתח מתבטא בעימותים, תוקפנות ואיום על תחושת הרווחה הפסיכולוגית. ההתמודדות של העובדים/ות תהיה בהתאם לסגנון הטיפוס שהם מביאים: נמנע, וותרן, תחרותי, פשרן, משתף פעולה. בסופו של דבר חלק מהעובדים החדשים יחליטו לעזוב וחלק יישארו.
.
3.שלב שיתוף פעולה – הקבוצה מתפתחת לצוות. ישנם סימנים של הוואי משותף, ישנה הסכמה על נורמות עבודה ונורמות חברתיות. מתגלים אינטרסים משותפים, ישנה רמת לכידות ומנהיגות משותפת (טננבאום, בירד וסאלאס 1992).
.
4.שלב עבודת צוות – לאורך זמן הניסיון המקצועי מצטבר. התפוקה מגיעה לרמה גבוה ביותר. התקשורת בין חברי הצוות זורמת בצורה יעילה, מתקיימים חבריות מעבר לשעות העבודה, נוצרת תחושת של הזדהות ואחריות משותפת כלפי מטרות של הצוות (שמיר האוס וארתור 1993). בעצם עבודת הצוות מגיעה לשיאה.
.
5.פירוק הצוות – לאחר שהצוות סיים את תפקידו ישנו תהליך פרידה שבו חלק מהעובדים/ות ימשיכו בתפקידים אחרים ובצוותים אחרים וחלק יסיימו את תפקידם בחברה.
פעילות לשינוי - מתי להזמין מנחה קבוצות
לאורך הזמן יתכנו שינויים בתהליך החיים של הצוות מסיבות מגוונות. ייתכן שמנהל/ת יעזבו, עובדים/ות יפוטרו יערכו שינויים בחברה שכתוצאה מכך הצוות יחזור לשלב העימות (שלב 2) ויצטרך לעבור תהליך כדי לחזור לרמת שיתוף הפעולה (שלב 3). תפקידו של מנחה הקבוצה יהיה להעביר את הקבוצה לשלב של שיתוף פעולה מחודש. הדרך לכך תעבור דרך פעילות כמו משימות קבוצתיות, משחקי תפקידים, תרגלים בתקשורת בין אישית ועוד..
הזמנת סדנאות גיבוש לצוות חדש
כשחברה כמו הוט הזמינה אותנו לערוך סדנת גיבוש הסיבה הייתה שהם איחדו מספר צוותים והיה צורך לערוך פעילות שתעמיק את ההכרות בין העובדים/ות מהצוותים השונים. תוך שימת דגש על שיתוף פעולה ואנרגיה מחודשת. התכנים שהוזמנו :
1. משחקי הכרות ומציאת חבר/ה משותף/ת
2. תחרויות בין צוותים לקבלת תובנה על המוסג סינרגיה
3.תקשורת בין אישית דרך הפעלות בזוגות ובקבוצות
4.הפעלות משעשעות על פי אימפרוביזציה
5.מחוות דרך שפת גוף.
הזמנת סדנאות גיבוש לצוות וותיק
א.ערב גיבוש – לעיתים המטרה היא לערוך אירוע לצוות בערב. ניתן להזמין פעילות כמו : גרפולוגיה, יוגה צחוק, שפת גוף, אימפרוביזציה, שוקולד, משחקי ילדות, פעילות משולבת.
ב.סדנת גיבוש כללית– שבה הפעילות תתמקד בחיזוק הלכידות דרך משחקי זוגות וקבוצה. משחקי בניית אמון, תקשורת בין אישית, נתינת משוב חיובי.
ג.סדנת פיתוח עבודת צוות – לאחר שיובנו מה הכשלים המונעים מהצוות להגיע לתוצאות המקוות ובאיזה שלב הצוות נמצא אז תבחר הסדנה עם התכנים המתאימים שתמשך על פני מספר שעות או על פני מספר מפגשים. הנושאים שיועמדו לרשותכם : סגנונות טיפוסים, הסכמה על נורמות עבודה, משחקי אמון, עבודה בצוותים, אנרגיה צוותית, תרגילים מעולם הגישור ועוד. לקבלת עצות ורעיונות נוספים ניתן ליצור קשר במשרד 03-5590868
__________________________________________________________
הסיפור המדהים בסין - ניתוח מקרה
כפר ווקאן השוכן כמאה חמישים ק"מ מהונג קונג נחל הצלחה היסטורית מול שלטונות סין. המחאה שהתחילה בספטמבר 2011 כנגד נישול קרקעות מצד השלטונות שלטענתם שייכים להם הצליחה לכופף ולו לשעה קלה את שלטונות סין. אולם מקרה זה אינו הראשון. כבר בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת סבלו האיכרים בסין מרעב כבד וניצול מצד השלטונות. המפלגה הקומוניסטית ניתקה את הכפרים מהעיר והנהיגה את "שיטת ההוקו". לכל משפחה היה מעין דרכון פנימי (קונטרס) המעיד על השייכות המשפחתית ובלי אישור מהמדינה לא ניתן היה לצאת מהכפר אל העיר. רק לאנשי צבא, משטר, ובעלי עבודה מזדמנת ניתן היה לנוע בחופשיות בין הפריפריה למרכז.
האיכרים נדרשו לעמוד במכסות ייצור, והתוצר שלהם הועבר לערים בכדי לספק את הצורך שנוצר באוכל. הדבר גרם לכך שבשנת 1959 מתו עשרות מיליונים באזורי הכפר, בעוד שלתושבי הערים היה קל יותר באופן יחסי לשרוד.
הסיפור הלא יאמן - איך שמונה עשרה איכרים התגבשו ובעבודת צוות משותפת הצליחה לגרום לשינוי דרמטי בחייהם של מיליוני חקלאים בסין וכל זאת כ נ ג ד מדיניות המשטר המוצהרת. הדבר מוכיח עד כמה חשובה עבודת צוות כמקור לשינוי וחדשנות בכל ארגון ובכל מקום בעולם.
הכול החל בכפר נידח ועני בשם שיאוגאנג שבמחוז אנהואי, הכנסתם השנתית של האיכרים לנפש עמדה על 2- יואן שזה קרוב ל2.5 דולר. האיכרים שחיפשו כל דרך להאכיל את משפחותיהם סיכמו לחלק את כל הקרקע שהם עובדים עליה ביניהם, ולהקצות חלקות חשאיות לכל המשפחה. הסיכום היה שהתבואה שתישאר לאחר שישלמו את המכסה למדינה יועבר לצריכה פרטית של משפחותיהם והם יוכלו להשתמש בה כרצונם.
ההסכם היה בלתי חוקי בעליל שהיה עליו עונש של מאסר או חמור מכך של מוות ובכל זאת בדצמבר 1978 נחתם ההסכם בין שמונה העשרה האיכרים כאשר הם מבטיחים אחד לשני כי במידה ומישהו ייעצר או ייענש שאר המשפחות יתמכו באותה משפחה, רק אז עבודת צוות משותפת בעיבוד הקרקע החלה.
התוצאות היו יוצאות מגדר הרגיל, התוצרת החקלאית הייתה גבוה לעין שיעור ותוך מספר חודשים הם הגיעו "לרווחה כלכלית", במקום שבו האידאולוגיה והשילטון המרכזי כשלו, ניצחה התעוזה דרך עבודת צוות משותפת. הדבר דלף בסופו של דבר לשלטון והגיע עד לשליט המדינה באותה עת, דנג שיאו פינג אשר למרבה ההפתעה אישר את ההסכם כמו הסכמים אחרים שהכילו להתבצע במקומות נוספים.
ההסכם נקרא "מערכת האחריות של משקי הבית " ובשנת 1980 המשטר הנהיג באופן רשמי את השיטה. למעשה כלכלת השוק של סין חייבת חוב בלתי ישוער לאותם איכרים. בשנת 2003 ההכנסה לנפש הגיע באותו מחוז לסביבות של 2600 יואן שזה קרוב ל 313 $.
הרפורמה הכלכלית גרמה לכך שאיכרים התחילו לצבור הון וחיפשו מקורות להשקיע, אם במפעלים ואם במקומות אחרים הדבר גרם לדחיפה נוספת של כלכלת סין. האיכרים שמכרו באופן פרטי את תוצרתם בערים העבירו לתודעה את האפשרות הגלומה בשוק חופשי, האיכרים שהיו ללעג ולבוז בערים הגדולות הפכו למושא להערצה בקרב רבים. השינוי אם כן לא היה רק במובן הכלכלי אלה גם במובן החברתי.
.
ישנו וויכוח באיזה מהירות המשטר והאיכרים אימצו את השיטה על פי הניסוי בשיאוגאנג, אולם יותר מהכול הסיפור מדגים עד כמה עבודת צוות חיונית לכל ארגון, איך קבוצה של אנשים יכולה להשפיע על עם שלם ועד כמה חדשנות יכולה להתהוות במקום שבו יש צוות מגובש בעל מטרה משותפת.
__________________________________________________________
ניתוח תפקידו של דנג שיאו פינג על פי התיאוריה של החוקרים קלרק ופראט (1985)
התיאוריה מזהה ארבעה סגנונות ניהול המותאמים לשלבים שבו מצוי הארגון.
האלוף (champion) – זהו הטיפוס היוזם, הסטרטר, זה שמניע, ייקח ויקדם פרויקט בשלביו הראשונים, הוא יכול להפוך ארגון קטן בראשית דרכו לארגון אשר יצליח בעסקיו. יש לו יכולת לנהל צוות, והוא יכול לעסוק בכמה תפקידים בו זמנית מימון, ארגון, שיווק, תפעול ועוד.
מפקד הטנק tank commander)) – מתאים לארגון הנמצא בשלב הצמיחה, צריך להיות בעל מודעות חברתית לארגון וגיבוש העובדים (גם דרך ערבי צוות) .
עקרת הבית (housekeeper) – מתאים לארגון הנמצא בשלב הבגרות, התחרות מול ארגונים אחרים מצריכה אנרגיה ביישום תהליכי בקרה, יעילות, ניהול כלכלי.
סוחט הלימון (lemon squeezer) – מתאים לארגון שבו מתקיימת דעיכה, ישנם כישורים המאפשרים לו להעביר את הארגון לדרגת מיצוי אופטימאלית תוך מניעת קריסה, ההתמקדות בתחומים רווחים, ניהול משבר ויצירת חדשנות.
דנג שיאו פינג עלה לשלטון בשנת 1976, תקופת עלייתו נקראה "אביב של בייגנג" שבה הוא הותיר לבקר את הסבל של העם הסיני שנגרמה בעקבות המהפכה התרבותית. הוא יצר קשר עם המערב ועם ארצות הברית בתקופת קרטר.
בכלכלה הוא ערך רפורמה מרחיקת לכת, הוא וויתר על "הדילוג הגדול קדימה" שלא כמו מאו והוא תמך בארבע מודרניזציות שאותם פרסם בעת שעלה לשלטון והם תעשייה, חקלאות, טכנולוגיה ומדע.הוא אפשר לארגונים בין לאומים להיכנס לסין ולבנות מפעלים למען תושבי סין עם ליברליות, תודות לו היום סין היא אחת המעצמות הכלכליות והפוליטיות החזקות בעולם.
דנג שיאו פינג מאופיין "כסוחט הלימון". התמקדותו בתחומים שהעניקו רווח כלכלי לבני עמו, קידוםרפורמות בכל המגזרים אשר יצרו חדשנות הן בתחום הכלכלי והן בתחום המדיני, כל אלה גרמו לכך שסין השתקמה לאחר שלטונו של מאו.
המקרה של שמונה עשרה האיכרים מסביר אולי טוב יותר את יכולתו של דנג שיאו פינג לקדם שינוים, ואת יכולתו להביא את הארגון ואת עמו מנקודת קריסה לנקודת זינוק על עבר המאה העשרים ושתיים.
הסיפור מדגים עד כמה חשובה עבודת צוות ככוח לשינוי חברתי, פוליטיי, וכלכלי, כאימרתה של האנתרופולוגית מרגרט מיד "לעולם אל תטילו ספק בכך שקבוצה קטנה של אזרחים מודאגים ואכפתיים יכולה לשנות את העולם; זה הדבר היחיד שאי פעם הביא לשינוי".
___________________________________________________________
-
סין בע"מ מעצמת העל הבאה קוראת תיגר על העולם כולו טד סי פישמן.
-
clark, c. and pratt,s (1985), "leadership four-part progress "management today, march, pp. 84-86