שפת גוף בתוך עולם של רגשות
בעולם שבו הסמארטפון והאפליקציות מניעים אותנו לפעולה שפת הגוף שלנו היא עדין מרכיב משמעותי ביכולת התקשורת שלנו תוך הפגנת קשת שלמה של רגשות זה כלפי זה..
בתחילה האדם היה זה שתיקשר דרך נהמות לצד ציורי קירות במערה. אם הזמן נוצרו מחוות גוף שעברו מאדם לאדם, מתרבות לתרבות ומדור לדור.
מחוות הגוף היו אלה שגרמו לאבירים להקיש כוס לכוס ובכך להבין האם הם הולכים למות או לחיות כתוצאה מהרעלה מתוך הכוס.
בקולוסאום שברומא תנועת האגודל הייתה זאת שמעידה האם העבד הולך לגרדום או להישאר בחיים.
ובמאה ה 19 כאשר "הקבוי" היה עם אקדח ולא היה ידוע עם הוא הולך לירות לעברך או לברך לשלום הושטת היד הימנית הייתה זאת שעשתה את ההבדל.
התרבות היא זאת שקבעה מה מותר ומה אסור. במאה העשרים היה זה פול אקמן שמצא שיש רגשות אוניברסליים הנמצאים בין בני האדם וממתבטאות בשפת הגוף שלו. לא רק עניין תרבותי אלה אוניברסלי. הפתעה, כעס, שמחה, עצב, גועל, בוז ולגלוג, נמצאו על ידו כמי שיש לכל אדם על פני כדור הארץ.
ההתמקדות בתווי הפנים יכולה לספר לנו מה קורה בעולמו הפנימי של האדם. הצחוק מבטא שמחה כאשר ישנם מספר גומות שנוצרות מתחת לעין ועל הפנים. בכי מספר לנו על אדם שעצוב, בכעס הפנים התחדדו, בגועל נעשה שימוש באף כנ"ל לגבי לגלוג.
שפת הגוף היא גם זאת הגורמת לנו "לגעת באנשים. אצל בני זוג זה דבר מאוד בולט. איכות המגע וכמות המגע הרבה פעמים משקפים את מה שקורה ביניהם. ככול שיש כמות רבה יותר של נגיעות אחד בשני לאורך זמן באירוע חברתי, ככול שהמגע משתנה במקומות שונים בגוף, ידיים, רגלים, גב, עורף הדבר מעיד על החיבור הפיזי והרגשי בין שני בני הזוג.
ישנם היום הרבה מאוד סדנאות תקשורת בין אישית שיכולות להעצים בידע נרחב. קשת שלמה של רגשות תפתח בפניכם וזה לא משהו שאתם לא יודעים/ות אבל חלק מזה נמצא במקום שבט התת מודע נמצא. כאשר אתם צמודים לפיסבוק, לטויטר, וואט אפ, אינסטגרם, מתחיל מצב שבו אותה יכולת ניתוח נמצאת אבל בשימוש הולך ופוחת.
חשוב מאוד כיום שמערכת החינוך תשים דגש כבר מגיל ילדות על נושא התקשורת הבין אישית. במידה ויהיו בבתי ספר שיעורים בנושא פענוח שפת גוף, ככול שילדים/ות יהיו חשופים פחות לניידים ומשחקי גיימרים תישמר אותה השפה שעזרה לבני האדם אלפי שנים לתקשר אחד עם השני.